© 2017-2020 all  rights reserved to Moshe Katz architect

שם הפרויקט: אדריכלות היא מוזיקה חיה

דויד ברוזה- שיר אהבה בדואי

שנה 1993, מצדה

מילים: איציק ויינגרטן/ מוזיקה מקורית: יצחק קלפטר/ 1993 גרסת מצדה של היוצר והמוזיקאי דויד ברוזה

:מבוא לפרויקט

 הפרויקט מבוסס על השראה ארוכת שנים. חלום של 15 שנה שמחפש את הדרך לצאת לעולם, עד מצא את הרגע המדויק בזמן. בשנת 1993,  דויד ברוזה בהופעתו במצדה ביצע לראשונה את גרסתו החד פעמית לשיר "שיר אהבה בדואי" 9 דקות. 4 מהן היו פרץ גאונות, שבו האמן נדד בתוך החלל האינסופי של המוזיקה, בחיפוש אחר הבית- המלודיה של השיר. בתוך החיפוש המוזיקלי של דויד, בתוך אותם הרגעים, שהיו לי לאורך השנים, רקע להשראה עצומה בנדודים שלי בחיפוש אחר הבית האדריכלי, המוזיקה שלו חזרה אלי וביקשה להפוך למקום. שם ברגע ההוא נולד הצורך להפוך צלילים למקום, לתרגם מוזיקה חיה לחלל משתנה ורוקד ומתהווה לנגד ענינו

וכך החל המחקר והפיתוח של החלל החי, שנוצר מרוחה של המוזיקה בשילוב אמנות/אדריכלות/ טכנולוגיה/חדשנות

משה כץ

מחקר 01

תאריך 2/11/2017

שיר אהבה בדואי- על משמעות הבית והמוזיקה- מתוך מפגש וראיון אישי עם היוצר דויד ברוזה

 המפגש הקסום עם דויד ברוזה התקיים מול סירות המרינה בתל אביב . מסע של 15 שנים הביא אותי לבסוף למקור ההשראה

דויד על בית, מוזיקה ותנועה: ...תוך כדי השמעת השיר המדובר מ 1993- אני זוכר שהייתה מסגרת כללית. בתוך המסגרת אפשרתי לעצמי להיות חופשי, לאבד את עצמי בתוך הצליל, לחפש את הדרך החוצה דרך הכאוס בחזרה אל ההרמוניה. הייתי כל הזמן בתנועה, זה בדיוק מה שגרם לי לחזור הביתה, אל השיר

:מה זה בית בשבילך

בית זה אהבה. האישה שאיתי שאיתה אני חולק את חיי, הילדים שלי, הבית של סבא שלי שבנה אותו במו ידיו- זה העוגן שלי, הנקודה שממנה אני חופשי לצאת, לנסוע, בכל מקום ואז תמיד לחזור. בית זה נקודה יציבה שמאפשרת תנועה

חיים בתנועה

מאז ילדותו נדד דויד בין ישראל, אמריקה, ספרד וכאמן בינלאומי הוא מבלה את זמנו בתנועה מתמדת בעולם מפיץ את אמנותו, המוזיקה והלב.

מחקר 02

תאריך 23/03/2018

שני ראיונות-1. איציק ויינגרטן- כותב המילים של שיר אהבה בדואי 2. פרופ. משה הלברטל על משמעות הבית

שני "נוודים" נפגשים לשיחה. אדריכלות פוגשת מוזיקה. האמן והמוזיקאי דויד ברוזה ומשה כץ אדריכל,

איך הכל התחיל?

בפעם הראשונה שפגשתי את קלפטר בתיאטרון חיפה. סביב הצגה בשם "קריזה". קלפטר ניגן עם האחים פיימנטה, ראה שאני חלק מהכותבים עם יהושוע סובול, וראה אותי כשחקן וכותב, הזמין אותי הביתה להשמיע לי שני לחנים. ההקלטה הייתה עם מילים בהמצאה" אני אוהב אותך ואת אותי אוהבת..." כבר אז היה וואוו וואווו בפזמון. וזה מה שזרק אותי למדבר לקחתי וכתבתי

רגע כתיבת השיר: " אני רק יודע שזה מאוד זרם, כשהבאתי לקלפטר את השיר, כתבתי בפעם הראשונה את השיר בגוף ראשון, ואז הפכנו את זה לגוף שלישי. כששמע בפעם הראשונה אמר לי- באנה זה מסובך מידי אף אחד לא ישיר את זה. המילים מסובכות. זה הפך מיד לשלאגר

אז אחרי שאמר- אף אחד לא יזכור את המילים, למרות שהוא איש של מילים פשוטות ומקסימות,  אני הולך ברחוב בתל אביב, חברה' בני 16, כולם שרים את כל המילים של שיר

אהבה בדואי. פתאום הבנתי שמשהו בשיר נוגע בהם

 

הנדודים זה סיפור שמושך אותי כל הזמן, אני מבין מאוד את האנשים שהנדודים מושכים אותם.  מאוד חשוב לי הבית, יש משהו בנדידה שאתה סוחב את הבית איתך

אני בעיקר מתחבר מהמקום שאני נודד בפנים. החיים האישיים יציבים וקיימת משיכה לנדוד

 ,ראיון עם פרופסור משה הלברטל

מה הדי אן איי של הבית בהקשר הפילוסופי/ דתי

משכן והבריאה

אפרופו שאלת הבית בבריאה- היא הופכת לשאלה מהותית. הסיפור הוא בעצם הכינוי של מצב האדם- המוות, הזוג, הדברים שהם המצב האנושי. העובדה שהאדם לא מרגיש לגמרי בבית,  קשור לזה שהוא מתחיל לדעת טוב ורע- מה שמפריד אותו מהעולם זו התודעה המוסרית. הטבע לא נענעה לטוב ולרע, חוסר הבית מתחיל מזה שאנחנו זרים לעולם בגלל שיש לנו קטגוריות של טוב ורע והעולם אדיש להם

האדם מתחיל באיזשהו מובן של העידר בית* הוא חלק מהעולם, הוא מסתובב עירום עם כל היצורים והוא חלק מזה. כך היה המצב הראשוני של האדם שהוא חלק אינטגרלי מהטבע- לא מצריכה בשבילו בית. ואז הוא גורש. והוא מחויב להתחיל ליצור בית.  מייצר את המרחב שלו. מייצר הוויה לצד העולם, כי העולם הוא לא בדיוק מקום שלו, הוא מבין את זה כשהוא מתחיל להתלבש, זה גם סוג של- הגדרה- האדם הוא החיה המתלבשת.

בלבוש כבר מופיע הגדרת מקום. הוא מתלבש ברגע שהוא יודע טוב ורע, והידיעה הזו עוקרת אותו מהמקום, השוני והזרות -

מחקר 03

תאריך 2017-2019

ניסוי בריקוד- הבעת המוזיקה על ידי  תנועה ממשית 

במחקר זה, במטרה להבין את הביטוי הפיזי/ גיאומטרי של המוזיקה נעשה שיתוף עם הרקדנים המוכשרים מיכה( להקת מחול ורטיגו) ורז, בכדי לחשוף את התנועה של השיר. הרקדנים לא ידעו מה הם הולכים לשמוע. כשנפגשנו, שמעו לראשונה את הצלילים של "שיר אהבה בדואי" והיו חייבים לתרגמם באופן אינטואיטיבי. המשימה הייתה- לא לחשוב או לתכנן. מה שהמוזיקה רוצה להביע דרככם, תתנו לה את החופש. וכך היה

כשם שדויד ברוזה נתן לעצמו את החופש לנדוד ולחפש את הצליל, הרקדנים נתנו לעצמם את החופש לחפש את התנועה ולבנות אותה מהכאוס אל ההרמוניה

ברגע שהצילומים היו מוכנים, נעשה שימוש בתכנה שחיברה את נקודות הגוף השונות ובניהם קווים שחושפים את הגיאומטריה הנסתרת מאחורי התנועה שמתרגמת את הצלילים. לאחר שגילינו את הדי אן איי של התנועה, וסבבנו אותו לכדי אלמנט אופקי, נוצרה סטרוקטורה של משולשים עשויים מבד מתוח שיכול באופן גמיש לייצר צורות מורכבות. בחיבור הקצוות של כל משולש בעזרת כבלים אל מנועים שעובדים בלחץ אוויר, ניתן לייצר מבנה שיגיב למוזיקה ויזיז את החלקים שלו באופן ישיר כתגובה למנגינה שמתנגנת.

מחקר 06

תאריך 2017-2019

אנימצייה תלת מימד ועיצוב המקום- משה כץ+ ליין קיראייטיב

מימוש הפרויקט

תאריך -2019

פיתוח הפרויקט לכדי ביצוע שלב א- מציאות פוגשת מציאות מדומה

המטרה, לפתח דבר חדשני, חסר תקדים מסוגו- בשילוב תחומים כגון: טכנולוגיה/ אמנות/ אדריכלות/ טקסטיל. בשלב הראשון נייצר בעזרת טכנולוגיית UE  את הקשר שבין המציאות והוירטואליה בדמות ביתן / מיצב אדריכלי שמציג חווית מציאות מדומה שמגיבה באופן ישיר לאמן-מוזיקאי שמנגן באופן חי והנגינה שלו תייצר את החלל בעולם הוירטואלי באופן מיידי תוך כדי נגינתו. את המיצג הזה ניתן למקם בגלריות/ מוזיאונים/ חללים ציבוריים בעיר או במדבר

תדמיינו חלל קטן בגלריה ובו קסדות/ משקפי תל מימד ומולם על במה מנגן אמן מוזיקאי או להקה. החוויה של המקשיב עוברת דרך היחס שבין מוזיקה-סאונד וחלל בתנועה בזמן אמת, בתוך העולם הוירטואלי שהוא חווה בתוך משקפי התלת מימד. כך נוצר קשר ישיר בין המציאות למציאות המדומה שמושפעת בזמן אמת ומאפשרת לייצר חללים אינסופיים

המבקרים יכולים לנגן בעצמם ולראות איזה חלל נוצר מהנגינה שלהם כחלק מהחוויה של ההשפעה של הצליל על האדריכלות הדינמית

LINE CREATIVE LTD

CREDITS

performer/artist/musician. DAVID BROZA

dancersMICHA AMOS / RAZ LIZ DIGMI

Video & PhotosEFRAT MAZOR

editorMASHA SAMSONOV

3D animationLINE CREATIVE LTD LONDON

thanks toDNA OF A HOME- EXPERIMENT WITH DANCERS

הפרויקט הינו חלק ממחקר יצירתי/ אדריכלי שמחפש לגלות את הדי אן איי של הבית- המרכיב הראשוני שממנו צמוח כל המושג שכל כך משפיע על חיינו. השאלה- מהו בית? היא שאלת חיי, שאלת חיינו אם במודע או שלא. בחרתי בדרך הזו שמשלבת את כל העולמות שאני אוהב כדי למצוא תשובה או דרך לענות באופן שייצר חוויה חדשה. הרוח שמייצרת תנועה, תנועה שמייצרת מקום. בניגוד לגותה, אני טוען- האדריכלות היא מוזיקה שחייה!

עכשיו היא הופכת לאדריכלית של עצמה ומייצרת לעצמה בית. אני רק רוצה לעזור לה להגשים את החלום שלה....